"כמו אודיה, גיבורת רחוקה מהבית, גם אני יכולה עכשיו לדבר יותר בחופשיות, מה שקורה כשמפסיקים להחזיק סודות"

"איתיאלה היא מאוד אני בהרבה מובנים. אודיה הרבה יותר דרמטית ונועזת ממני". ריאיון עם הסופרת איילת הלפרין קייטס, מחברת רבי המכר הבית של הלב ורחוקה מהבית

• ספרי איך ומתי התחלת לכתוב

התחלתי לכתוב בגיל 8, סיפור על ממלכת תפוחי אדמה אותו כתבתי על דפי מחשב וכרכתי עם בריסטול, עליו ציירתי כריכה ומאחור רשמתי תקציר. בגיל 10 התחלתי לכתוב שירים, על אלוהים וחברויות, אהבה, הפלגתי לכתיבת סדרת נוער ולא היה חסר דמיון לייצר עוד סיפורים עד היום

• ספרי על תהליך כתיבת הספרים שלך. מה החיבור האישי שלך לנושאי הספרים או לגיבורות?

בשני הספרים, קודם כל נולדה לי דמות. הבנתי מי הולכת להוביל את הספר שלי ומה השאלה הגדולה שלה ומשם ייצרתי לה סיפור. החיבור האישי שלי ברחוקה מהבית הוא הקונפליקט הדתי והאימהות לילדה עם סוכרת נעורים, אבל עם זאת, אודיה הרבה יותר דרמטית ונועזת ממני. בהבית של הלב, חוץ מהאימהות במשפחה מרובת ילדים והאהבה לבקסטריט בויז כמובן, החיבורים לא היו במודע, אבל בדיעבד איתיאלה היא מאוד אני בהרבה מובנים.

• מהם הרגלי הכתיבה שלך? האם יש לך מקום כתיבה קבוע, זמן קבוע?

אין לי ממש. כשאני בתוך בניית ספר, אני כותבת אותו כל הזמן בראש וברגע שעולה לי משפט או רעיון, אני שולפת את הnotes ואחר כך מוסיפה לקובץ. אבל הכתיבה משתלבת בחיי היומיום וממתינה בסבלנות לכמה דקות פנויות פה ושם. כשאני כבר בסוף ומבינה שיש לי טיוטת ספר מהתחלה ועד הסוף, אני נוסעת לכמה ימים כדי לעשות סריקה יסודית מההתחלה ועד הסוף, מה שעשיתי עם שני הספרים.

• מה את עושה כשאת לא מצליחה לכתוב?

יוצאת לריצה. תמיד, אבל תמיד, הפלונטר מותר והכל איכשהו מסתדר ובהיר פתאום.

• מה את עושה ביום-יום? מה העיסוק הנוסף שלך?

אני אמא לשש בנות וחוזרת בימים אלה לעולם הטיפול אחרי שנתיים בעולם ההיי-טק. הבנתי שבסוף אני אחת של רגשות וזהו ייעודי. אפתח מחדש את הקליניקה, מה שישאיר לי זמן לכתוב שזה מאוד חשוב לי.

• ספרי על תהליך ההוצאה לאור של הספר

אתמקד ברחוקה מהבית שיצא בהוצאת שתים לעומת הבית של הלב אותו הוצאתי עצמאית. לקח לי זמן לאזור אומץ ולהחליט שאני מוציאה אותו החוצה ולכן החלטתי שרק אם יתקבל להוצאה זה יקרה. אחרי שהתקבל התחלתי תהליך עריכה מאוד מיוחד ויפה עם מוריה דיין קודיש שיחד איתה יצא טקסט שאני מאוד גאה בו. זה היה תהליך הוצאה אמוציונלי, דרכו עשיתי הרבה קלוז'רים בתוכי, בכיתי המון ושפכתי רגש רב ללב הספר ואני חושבת שזה מורגש.

• האם, ואם כן כיצד – הוצאת הספר שינה אותך ברמה האישית?

כן. כמו אודיה, גם אני יצאתי לאור עם כמה דברים ויכולה לדבר בחופשיות יותר, ללא מעצורים, מה שקורה כשמפסיקים להחזיק סודות.

• מה העצות הכי טובות שהיית נותנת למי שרוצה להוציא את הספר שלו?

להתחבר לאנשים שממש כמוך מוציאים עכשיו ספר ובמקביל למצוא מנטור.ית שאפשר להתייעץ איתו ולקבל תמיכה וטיפים. וכמובן להנות מהמסע!!

• איך היו התגובות של הסביבה לכך שהוצאת ספר לאור? האם היו תגובות שהפתיעו אותך?

נלהבות ותומכות. היו תגובות סביב האומץ שלי, כי להוציא ספר, גם אם הוא לא אוטוביוגרפי, זה צעד חשוף מאוד.

• מה השתנה בחייך בעקבות הוצאתו לאור של ספרך?

אני מעזה לעשות שינויים בהרבה יותר קלות. אני הרבה יותר שלמה ובטוחה בעצמי.

• ספרי על חוויה מיוחדת שעברת עם הספר.

מילואימניקית חיפשה את המספר שלי כדי לכתוב לי במיוחד כמה הספר שלי נותן למי שהיא מקום, גם כדתייה שנושאת כאבים סביב אותם נושאים שאני מציפה בספר ושהיא הייתה חייבת להגיד לי תודה על כך שהספר מלווה אותה במהלך השירות שלה. מאוד התרגשתי. מאז עוד תגובות מגיעות לגבי איך הספר שלי נותן ללבבות רבים בית.

• ספרי לי על ספר שנגע בך באופן מיוחד, או כזה שעצרת את הקריאה וצעקת: "יואו איזה גאוני!"

ולדימיר (לג'וליה מיי ג'ונאס). בעיקר בגלל האופן שבו היא כתבה את הדמויות שלה, באומץ וישירות שלא נתקלים בזה הרבה.

• על מה את עובדת בימים אלה? האם יש ספר חדש בקנה?

אחרי תקופה ארוכה בה לא כתבתי בגלל עומס יתר, התחלתי לכתוב קומדיה רומנטית על אישה בת 47 שמתאלמנת ומחליטה לסגור את הקליניקה שלה. הגיע הזמן לטפל גם בעצמה. היא נוסעת לבניין ילדותה בארה"ב, שם היא נתקלת במישהו שהיה איתה ב-summer Jewish camp שהיא זוכרת לא לטובה, ומשם דברים מסתבכים. יהיו המון דמויות כיפיות ותרחישים מעניינים.

• כשהיית ילדה, מה חלמת להיות כשתהיי גדולה?

בהתחלה אשת עסקים, כשלא באמת הבנתי מה זה מלבד ללבוש חליפה ולמרוח אודם אדום (ככה דמיינתי את זה) ואחר כך רציתי להיות עיתונאית לזמן קצר. כשלמדתי באולפנה במגמת סוציולוגיה ופסיכולוגיה הבנתי שאנשים ודינמיקות מרתקות אותי ומשם הגעתי לעסוק בעבודה סוציאלית קלינית.