בסנטוריני היתה תרבות על שמשפיעה עלינו עד היום

גילי שרייבר באר קראה ידיעה בעיתון שסיקרנה אותה על התפרצות הר געש והחליטה לכתוב ספר על תרבות שמשפיעה עלינו עד היום הרבה יותר מכפי ששיערנו

ספרי איך ומתי התחלת לכתוב

תמיד כתבתי. אני זוכרת את עצמי בגיל 8 כותבת סיפורים קצרים ושירים.

ספרי על תהליך כתיבת הספר שלך – "הלבנה". מה החיבור האישי שלך לנושא הספר או לגיבורה?

הרעיון לספר הגיע מידיעה חדשותית על חשש להתפרצויות הר געש ואיך פעם נמחקו כך תרבויות שלמות. זה היה בלתי נתפס. הבנתי שלפני כמה אלפי שנים הייתה באזור סנטוריני תרבות על שמשפיעה עלינו עד היום והחלטתי לחקור על זה.

גיליתי שהמינואים היו חזקים ומפותחים תרבותית יותר משאר העמים. הם ידעו לבנות ספינות וסחרו אפילו עם המזרח הרחוק. התרבות היוונית העתיקה של האלים והאולימפוס מתבססת על התרבות המינואית, וככה, עד היום, אנחנו חיים חלקים מהתרבות הלא מדוברת הזאת בלי לדעת בכלל.

בנוסף, מההתחלה רציתי שהגיבורה תהיה אשה, כי הדרך הנשית שאני לומדת כל השנים: ריפוי באנרגיות, הילינג, תזונה, קבלה נשית, צבעים ועוד התמזגו אצלי לדרך נשית אחת, דרך מיטיבה של אהבה שרציתי לחלוק.

מהם הרגלי הכתיבה שלך? האם יש לך מקום כתיבה קבוע, זמן קבוע?

אני רוצה לומר שאני כותבת בעיקר בבקרים ובערבים. איך שהילדים יוצרים למסגרות, אבל אם נסתכל על 3 השנים האחרונות, לא ממש הייתה שגרה.
אז אולי לפני ואחרי משימות, בין ההסעות ובטוח עד אמצע הלילה לפעמים.

מה את עושה כשאת לא מצליחה לכתוב?

עוזבת את זה וחוזרת בזמן אחר.

מה את עושה ביום-יום? מה העיסוק הנוסף שלך?

אני אמא ל-3 ילדים ו-2 כלבים.
ניהלתי 3 שנים עמותה ולקראת יצירת ספרי פרשתי, ככה שאני מקדמת בכל רגע שיש לי את הספר שלי.

ספרי על תהליך ההוצאה לאור של הספר

כשנה למדתי אוכל ארץ ישראלי קדום אצל ד"ר טובה דיקשטיין בנאות קדומים וערכתי מחקר היסטורי. התייעצתי עם היסטוריונית וארכיאולוגית, חיפשתי כתבות וספרים על התקופה, ביקרתי כמה פעמים במוזיאון הפלישתים באשדוד ודמיינתי את הדמויות שלי בלבוש, עם הכלים שיש שם ובמשתה הפלישתי שהם מציגים,
ואני ממש מרגישה ש"הלבנה", פרט להיותו סיפור מצחיק ומרתק שכל אחד/ת יכול/ה להזדהות איתו, מרכז המון ידע.

האם, ואם כן כיצד – הוצאת הספר שינה אותך ברמה האישית?

הספר מדבר על אלכימיה, אבל גם על עמים נודדים כתוצאה מאירועים, שיוצרים שינויים, שהם כמו אדוות בכל העולם, ועל המקום והדרך של נשים בכל המצבים הללו. הספר גם משלב העברות בין דוריות, החלטות אישיות ואיך בין כל התהליכים האלה שומרים על עצמך ומנהלים תהליך של ריפוי.

את כל התהליכים שהרגשתי בעולם כשהתחלתי לפני 3 שנים לכתוב את הספר חווים כולם בשנתיים האחרונות בארץ ובעולם. כשכתבתי אותו זה הרגיש לי קצת כמו היזכרות, וכשסיימתי, המסקנות בו התחדדו ונהיו ברורות יותר.

מה העצות הכי טובות שהיית נותנת למי שרוצה להוציא את הספר שלו?

"לגדל" עמוד שדרה: לדעת מי את ומה את רוצה. הספר שלך נובע ממשהו עמוק בך. הגעת לכתוב אותו לא סתם. תאמיני בעצמך. במהלך כתיבתו והוצאתו לאור תשמעי הרבה חוות דעת של איך ניתן לכתוב אותו אחרת, טוב יותר, ואיך הוא יכול להצליח. בתוך כל זה קל ללכת לאיבוד. הישאר/י מחובר/ת לגרעין היצירה שלך, אין עוד אחת כמוך. קבלי רק את העצות שמתאימות לך.

נחישות: הסתכלי קדימה על המטרה. אל תספרי את המהמורות בדרך. על כל כמה "לא", תשמעי גם כמה "כן." המשיכי בעקביות עד שתגיעי, כי ההבדל בין הצלחה לכישלון הוא כמה פעמים ניסית.

תלמיד/ה נצחי/ת: תלמדי מכל אחת שנקראת בדרכך ובכל זמן. גם אם את עדיין לא בשלב ההוצאה לאור ויש לך הזדמנות ללמוד ממישהו משהו, הקדישי לזה זמן. אל תבואי עם תשובות, תשאלי שאלות ותקשיבי.

איך היו התגובות של הסביבה לכך שהוצאת ספר לאור? האם היו תגובות שהפתיעו אותך?

לא. אני כותבת ומתעסקת בתוכן כל הזמן. אני חושבת שמה שכן הפתיע היה שהספר הוא רוחני. כי הרבה אנשים מכירים אותי כאדם פרקטי.

מה השתנה בחייך בעקבות הוצאתו לאור של ספרך?

הכרתי סופרות וסופרים ישראלים מקסימים.

ספרי על חוויה מיוחדת שעברת עם הספר

הגעתי למפגש עם כמה נשים וסיפרתי שאני כתבתי את הלבנה, ומישהי חייכה חיוך ענקי ואמרה "אההה.. אני מכירה!".

ספרי על ספר שנגע בך באופן מיוחד, או כזה שעצרת את הקריאה וצעקת: "יואו איזה גאוני!"

הסוררות / אמיליה הארט. משהו בספר הזה תפס אותי, החל מהעטיפה המושלמת שלו עם הצמחיה, איורי הפטריה והזחל, פרחים ועורב שחור יושב על ענף.
והשם" "הסוררות".
במרכז הספר: כוחות השינוי: אלכימיה וחייהן של הנשים שאוחזות בהם, המחיר שהן משלמות ותפקידן בעולם. סיפורן של אלת'ה, ויולט וקייט לבית ויוורד מתפרס על תקופה של 500 שנה. 3 נשים חזקות מחוברות לטבע ואחת אל השניה בכל נימי גופן ונפשן. נשים שהחברה מנסה לדכא מפאת כוחן.
הספר מדבר על כמה תקופות בהיסטוריה, מציד המכשפות במאה ה-17 ועד עוצמות שמתגלות בזמן סכנה בשנות ה-2000. הנשים האלו שומעות את העונות ורואות את מה שיהיה ומה שהיה. כל אחת מהן מוצאת את עצמה מרפאה ומניעה דברים דרך הטבע, באמצעות חרקים עורבים וצמחים.

ממליצה בחום.

על מה את עובדת בימים אלה? האם יש ספר חדש בקנה?

ספר חדש עדיין לא מתגבש, מקווה שבקרוב. כרגע אני עובדת על הרצאה והגעה של הספר שלי לכל אישה ונערה שזקוקה לו ועוד הפתעות שאפרסם בקרוב.

כשהיית ילדה, מה חלמת להיות כשתהיי גדולה?

יוצרת. אמנית.